שִיאָצוּ

שי- אצבע, אצו –לחץ. שיטת טיפול המתבססת על ההתבוננות של גוף ונפש לאיזון הגוף. השִיאָצוּ התפתח ביפן כמערכת שלמה לריפוי באמצעות מגע וקיבל את הכרת משרד הבריאות היפני כשיטה עצמאית העוסקת בבעיות אורתופדיות, בעיות פנימיות, בעיות עיכול ובעיות רגשיות דוגמת מתח ודיכאון. שִיאָצוּ יעיל ביותר לטיפול במתחים נפשיים וצמצום הנזק המצטבר של מתח על מערכות הגוף. בשִיאָצוּ המטפל משלב טכניקות של מתיחה, החזקה, הנעה ולחיצה בחלקים השונים של הגוף במטרה לשפר את האנרגיה ומחזור הדם, הגמישות, והרגיעה. המגע והלחץ מועברים בעזרת ידיים, אגודלים, מרפקים וברכיים. דרך השִיאָצוּ היא שפה – תקשורת באמצעות מגע ולא מיומנות טכנית בלבד.

 טְוֶוי-נָא

העיסוי הסיני המסורתי נקרא טְוֶוי-נָא, שמשמעו דחיפה ואחיזה. טְוֶוי-נָא היא שיטה המבוססת על עקרונות הטיפול והאבחון של הרפואה הסינית, ומשלבת עבודה פיזית ואנרגטית על נקודות הדיקור ועל רקמות הגוף השונות. מטרת הטְוֶוי-נָא שיפור זרימת האנרגיה בגוף, שחרור חסימות הגורמות לכאב בשרירים, בגידים, ברצועות ובאברים הפנימיים, על מנת לעודד את הגוף לרפא את עצמו. עקרונות הטיפול מבוססים על טכניקות בעלות איכויות משתנות. עוצמת המגע, עומקו ומשך הטיפול יקבעו את אופי הטיפול, כך שניתן יהיה להתאים את הטכניקה האופטימאלית למצב המטופל/ת. באמצעות הטְוֶוי-נָא ניתן לטפל בשורש הבעיה, לאפשר לגוף להתחזק, ולהימנע במידת האפשר מבעיות דומות בעתיד.

צִ'י גוֹנְג

אימון אנרגיית החיים. מונח מודרני לכל טכניקות ההתעמלות, הריפוי (הן ריפוי עצמי והן של הזולת) והלוחמה שמבוססות על מחזוריות של צִ'י. באמנויות הלחימה זוהי צורת אימון מסורתית, שנועדה לשפר את בריאות המתרגל, לתחזק את גופו ולפתח כוח רב יותר. התרגול כולל שליטה בנשימה, דימויים פשוטים, מדיטציה ותנועות ספציפיות של הגוף, לשם השגת מטרות כמו – זרימה משופרת של אנרגיה ודם לאיברים מרוחקים, יכולת משופרת של ריכוז מנטאלי, שיפור כוח וחיות הגוף ככלל.