❖ דֹּב נבון

"בכל חיה בטבע קיימות תכונות פיזיות ומנטאליות המאפשרות לה להתקיים. תרגול תריסר החיות הינו תרגול התכונות. לדוגמה, הדרקון הוא חיה חזקה שאינה חוששת מכלום. הוא עולה ויורד בפתאומיות, מרחף וצולל בין השמים והים. הדֹּב העקשן והנחוש חזק ביותר וביכולתו לעקור עץ במכת כף בודדה. המקור והטפרים של התרנגול הינם חסרי רחמים וביכולתו להילחם עד מוות. הטיגריס החשאי והאכזר מרכז את כל כוחו ומשקלו בקפיצה אחת. הקוף זהיר, זריז ותחבולן. החיות בשינג-אי הינן שילוב בין התכונות הפיזיות והמנטאליות" (לוּאוֹ דֵה-שִׂיוּ).

בלימוד תנוחת סַאן טִי שֶה מודגש מערך הגוף הקשור לתנוחה זו, ביטויים הכוללים את התחושה האנרגטית בגוף. נאמר שכאשר עומדים בתנוחה, קיימים ארבעה ביטויים של תכונות: "רגל התרנגול", "גוף הדרקון", "כתפי דֹּב" ו"טיגריס חובק את ראשו":

"רגל התרנגול" מציינת את שמירת המשקל על הרגל האחורית.

"גוף דרקון" הוא "כיפוף משולש" הכולל את כיפוף מותניים, ברכיים וקרסוליים. זהו גם המקור של תנועת הסיבוב הנובעת מהמותניים. תנועה זו מבטלת את קימור הגב התחתון ועוזרת לאחדות בין חלקי הגוף העליון והתחתון.

"כתפי דֹּב" משמשות לנינוחות אזור השכמות והכתפיים, הצוואר מתיישר באנרגיה אנכית. התנועה מקשרת את הידיים דרך הגב והכתפיים תוך סגירת קו המרכז של החזה.

"טיגריס חובק את ראשו": תנוחה של טיגריס שפוף, כך שכפותיו נראות עומדות לכסות את ראשו - כאילו הוא עומד לצאת מהמערה. תנוחה זו מבטלת את השקע בצוואר ומתיישרת אל נקודת כתר הראש [בַּאי-חוּאֶי], מה שגורם למתיחה קלה כלפי מעלה.

שיר צורת [תבנית] הדֹּב 熊形歌訣

סגנון זה מבטא את תעוזתו של הדוב כשהוא מגן על עצמו. בביצוע התבנית יש לשמור על ראש, צוואר וגוף זקופים, כמו דֹּב העומד על רגליו האחוריות.

熊態沉穩威力猛，外陰內陽升降中。裹翻之中有橫拳，左右斜行起落從。

תנוחת הדֹּב רגועה ועוצמתית, היִין החיצוני והיָאנְג הפנימי עולים ויורדים. בעיטוף המתהפך קיים אגרוף [צולב] חוצה, עולה ויורד באלכסון משמאל לימין.

דברי סוּן לוּ-טַאנְג | לימוד צורת [תבנית] הדֹּב 第十二章　熊形學

第十二章　熊形學

熊形者。其性最遲鈍。其形最威嚴有竪項之力。其物外陰而內陽。在腹內能接陰氣下降。還於丹田。在拳中即謂熊形。能直頸項之力。又能復純陰之氣。能與鷹形之氣相接。上升之而為陽。下降而為陰也。二形相合演之。謂之鷹熊鬭志。亦謂之陰陽相摩。雖然陰陽升降。其實亦不過一氣之伸縮也。學者須知前式龍虎單習謂之開。此二形並練謂之合。知此十二形開合之道。可與入德矣。

הדֹּב מטבעו הוא האיטי ביותר, ובכל זאת צורתו הוא האצילה ביותר ובכוחו לעמוד זקוף [כוחו בצווארו הזקוף]. [טכניקה] זו היא יִין חיצוני ויָאנְג פנימי. בבֶּטֶן, בכוחו לקבל יִין צ'י כדי לרדת [לחזור לדַאן-טִיֶאן]. באומנות הלחימה, הדבר מכונה צורת [תבנית] הדֹּב. סגנון זה יכול לזקוף את הצוואר וכמו כן לשחזר יִין צ'י טהור. הדֹּב יכול לחבור לצ'י של צורת העיט. האחד עולה והופך ליָאנְג, השני יורד והופך ליִין. שתי הצורות שואפות ומשחקות יחד. הדבר מכונה "שאיפה של עיט ודֹּב", או חיכוך [מפגש] יִין ויָאנְג". למרות שיִין ויָאנְג עולים ויורדים, למעשה זה לא יותר מאשר התרחבות וכיווץ [של הצִ'י] בתנועה אחת [מתמשכת ללא הרף]. על מלומדים יש להבין כי הסגנון הקודם של של "דרקון וטיגריס" נקראות "פתיחה", השלוב של שתי הצורות [דֹּב ועיט] נקרא צֵרוּף.

ללמוד ולהבין את עקרון הפתיחה והסגירה של תריסר הסגנונות [בעלי החיים] היא הדרך לכוח של האימון [המובילה לאחדות].

דע את דרך הפתיחה והסגירה של תריסר הצורות [בעלי החיים]. ניתן להכניסן לסגולה [תורת המידות].

---