❖ הכל בכל מקום בבת אחת

מאיפה להתחיל? חיכיתי קצת שאתקרר מההתלהבות הראשונה. עדיין עף לי התלתל (שאין לי...), הייתי מקצר קצת ולא מג'נגל בין כל טכניקה קולנועית אפשרית, אבל התוצאה הסופית עדיין מצוינת.

היות והסרט ירד ממסך הכסף נדדנו לקולנוע יפו המתואר כ"בית קולנוע עצמאי וחדשני המספק במה ליצירה מקומית, במטרה לעודד עשייה ולשמש בית הקרנה אינטימי עבור יוצרות ויוצרים". בקיצור – מדובר על חלק מבית קפה/בר, אולם קטנטן עם כיסאות שונים ומשונים. זה הזכיר לי את ההקרנות בילדותי המאוחרת בבית שרת שבגבעתיים, למעט חסרונם של שני דברים:

הראשון – בקבוקי זכוכית ריקים לא התגלגלו במהלך ההקרנה במורד האולם.

השני – בילדותי היה צריך להחליף גלגלים במהלך הסרט ללא עזרת מחשב. המקרין היה אמון על החלפת הגלגלים ועל כיוון הפוקוס, וכשלא תפקד חטף צעקות מיושבי האולם, במיוחד "הסרטן הביתה", כנראה שיבוש מקומי ל"המסריט הביתה".

הסרט הוא פרי מוחם של צמד הבמאים דן קוואן ודניאל שיינרט ("הדניאלס") ששיגעו את עולם הקולנוע לפני מספר שנים עם סרטם הראשון המבריק והפרוע "אולר שוויצרי", והמפיקים אנתוני וג'ו רוסו ("הנוקמים" ו"קפטן אמריקה"). אוולין, מהגרת סינית באמריקה, מוצאת עצמה נסחפת אל תוך הרפתקה מטורפת, בה היא לבדה יכולה להציל את העולם מהכחדה על ידי מעבר בין ממדים ועולמות מקבילים. אוולין לא בדיוק מתפקדת במערכות יחסים, ובנוסף צריכה לסדר את ענייני המיסים שלה ברשות המקומית, כי מתברר שהמכבסה כנראה מכבסת גם מיסים. אלא שאז היא מסתבכת במלחמה רב יקומית שהיא עשויה להיות המפתח לפתרונה. בין לבין מתקיימות שלל קריצות לקולנוע, ספרות, הגות, הדיאלוג הבלתי נשכח בין שתי אבנים, והמסקנה הסופית מה מעניק משמעות לחיי היומיום. הסרט מבהיר שמה שמייחד את אוולין הוא הכישלונות שלה. שזה גם מונולוג מאוד מצחיק, אבל גם מסר יפה על כך שאנחנו לא מוגדרים רק על ידי מה שאנחנו טובים בו, אלא גם על ידי הכישלונות שלנו.

התסריט המקורי ייעד את התפקיד הראשי לג'קי צ'אן, לפני שהסרט נכתב מחדש במיוחד עבור מישל יאו ("נמר דרקון"). מי שהתחילה את דרכה כדוגמנית צעירה הנושאת בתואר מיס מלזיה, מציגה משחק נהדר - נואשת, ומצחיקה, ומעצבנת, ומרגשת, וכמובן בועטת היטב. לצידה, קה הוי קוואן כבעלה, ג'יימי לי קרטיס, וכמובן לחובבי קונג פו - ג'יימס הונג (לו פאן מ"צרות גדולות בצ'יינה טאון") כאביה.