❖ וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ | חלק שלישי
חלק שלישי ואחרון בעקבות פטירתו של מר חיים סוֹבֵּר ז"ל, ראש שיטת תורה דוג'ו. החבר אברהם גאון, תלמידו של חיים סוֹבֵּר, שלח לי קישור לסרטון קצר המציג שבירת אבנים. נמשיך עם הרֵאָיוֹן שזאב פוקס קיים עמו בשנת 2000 בירושלים.
ש: האם אתה חושב כי אדם שלא התאמן בשבירה, אך התאמן רבות בצ'י גונג וטאי צ'י והגיע ליכולות מעולות, יכול לבצע שבירות רכות?
ת: אני יכול לקחת לדוגמא את תלמידי הטאי צ'י שלי. ניתן להגדיר אותם כאנשים מהמעמד הבינוני, שמטרות התרגול הם רגיעה, בריאות והעניין שהם מוצאים באומנות. אין להם שום עניין בשבירה או באספקטים הפיזיים של אומנות זו. תלמידים שמתרגלים עד ארבע שנים הם בעלי רמה סבירה של אנרגיה, רוגע ונינוחות. לכל תרגול מתלוות תחושות של צ'י, הידיים הופכות אדומות יותר, הפנים מסמיקות וכדומה. עם זאת, אין לאף אחד מהם יכולות של שבירת צ'י. ישנו הבדל עצום בין תרגול רגיל ובין להכות משהו. אפילו ברמה המנטלית, קיים פער שאינו ניתן לגישור ללא תרגול מתאים. אבל, מאחר ואנו "אקדמיה" לטאי צ'י, שבירות וטכניקות מתקדמות אחרות נלמדות גם הן, בזמן המתאים.
ש: אחד האספקטים המיוחדים של בית הספר, לבד מדרך הלימוד, היא העובדה שאתם מזמינים מורים ללמד אצלכם. איך דבר כזה קורה?
ת: דבר ראשון, אני איש אקדמיה, מלמד כבר שלושים שנה וחלק מדרך החשיבה שלי הנו אקדמי. אם לאוניברסיטה יש פקולטה לכימיה, והדיקן ישמע על דוקטור לכימיה עם הישגים בלתי רגילים, מחקרים ייחודיים, מאמרים מבריקים וכדומה, ברור שהוא יזמין את הכימאי הזה ללמד. תורה דוג'ו אכן מכניסה מורים מבחוץ, לפי אותה גישה, לדוגמא – להזמין מורים לתת קורסים, הרצאות וסמינרים. אם יש לנו "מחלקה" של טאי צ'י, והרמן קאוז, שהוא אחת הדמויות הבולטות בתחום בארה"ב, נמצא באותה עיר, ברור שנזמין אותו ללמד אצלנו [הרמן קאוז נפטר בשנת 2020]. אנו הזמנו, באופן רשמי, שני מורים ללמד ולהעניק דרגות בבית ספרנו. אחד מהם הוא הרמן קאוז, שעליו אין צורך להרחיב מאחר והגיע מספר פעמים לישראל. השני הוא פיל אורטיז, שמחזיק היום בדרגת דאן 8 באיאיידו – אומנות שליפת החרב היפנית.
לגבי כל המורים אנו מקפידים על מספר כללים:
ראשית - הם חייבים להיות מורים אמיתיים עם ידע מוכח.
שנית - בעלי סטנדרטים גבוהים של הוראה ועבודה.
שלישית - שאין להם רצון לפגוע בארגון או בתלמידים בשום צורה. חשוב לנו שהם יהנו ללמד אותנו כשם שאנו נהנה ללמוד מהם.
עד כה היינו מאוד סלקטיביים מחד וברי מזל במציאת המורים המתאימים מאידך.
ישנן מספר סיבות נוספות שבעטיין אנו מזמינים מורים מבחוץ. ראשית – אני עצמי בטוח בעצמי ובידיעתי, עד שאני, מתוך ענווה אמיתית שאינה נובעת מהתבטלות בפני מורים אחרים, אלא מתוך הכרה בערך עצמי, מוכן לקבל שמורים אחרים ילמדו עמי. גם התלמידים שלי בטוחים בעצמם ובידע שלהם ושלי. סיבה נוספת היא שאני בעצם אבא לתלמידי, ובתור אבא, אני מחפש לתת להם ידע והזדמנויות שלי לא היו. אני מעוניין שהם יוכלו לקבל יותר ממה שאני קיבלתי. אם מורים אחרים ביכולתם להביא ידע נוסף, זווית ראיה חדשה, דברים אמיתיים אחרים, אני הייתי מעוניין מאוד שילדי יזכו בכך. אני צריך להכיר בעובדה שיש לי התמחויות, במקרה שלי לחימה וצ'י גונג, וליקויים בשטחים אחרם. אני מנסה "לחפות" על כך עבור תלמידי, לתת להם בסיס יותר אחיד, דרך הזמנת מורים אחרים ללמד אצלי. אבל, אל נא תטעה בכך, הארגון עצמו בנוי בצורת פירמידה ואני עומד בראשו, ובתור שכזה בעל ידיעה אודות המתחולל בבית הספר ובסניפים.
תגובות