❖ שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע

תהילים לה

מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ

וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ

שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע

צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִיעַ

דינה ראלט ז"ל. אישה מיוחדת במינה, נפטרה אתמול בביתה בגיל 74. יהי זכרה ברוך.

את דינה פגשתי במסגרת עמותה, שגם היא הלכה לעולמה, בשם אלס"ר ישראל (אומנויות לחימה סיניות רכות ישראל). מעבר לזאת הייתי פוגש בה באקראי ברחובות תל אביב. לפעמים – חיוך, שלום ולהתראות, לפעמים – שיחה קצרה. אני מאמין שאם כל מכריה היו נפגשים, ודאי הייתה עולה פליאה, משום שעשייתה התפרשה על פני תחומים שונים. אבל, לפני כל רשימת מכלת, כדאי להזכיר שעיסוקה בנתינה חברתית היה אחת מאבני היסוד שלה, כפי שכתבו עליה " אישה שמקשרת בין אנשים", או על-פי הגדרתה " מדענית (ביולוגיה של התא) חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו".

חלק מפועלה – מדענית ועמיתת מחקר במכון וייצמן, ממייסדות קטורה- בית ספר לרפואה ותנועה שלמה, ממייסדי האתר הבריאותי "כמוני", מנהלת פורומים לבריאות, מרצה, סופרת, מחלוצות הרשת בארץ.

מצרף כאן חלק ראשון מתוך מאמר שכתבה בשם "מידע במקום שליטה; או: להסתכל על צִ'י בעיניים מערביות", שהתפרסם בכתב העת "חרב לעט" (נובמבר, 1999).

הקדמה

רפואה סינית הפכה לא מכבר לחלק לגיטימי ורשמי של הממסד הרפואי, אך יחד עם זאת נותרה, על מושגיה, בלתי מובנת לחוקר המערבי. מאמר זה מציע הסבר מערבי למונח הסיני צִ'י והנו ניסיון ראשוני לאפשר אינטגרציה בין הביולוגיה הסינית והמערבית. הרפואה הסינית מתארת את הטבע / ביולוגיה במונחים סיניים שאנו לא מכירים, אך המבוססים על הנחת היסוד של תהליכים לא-ליניאריים. תהליכים כאלה במערכות פיזיולוגיות מקבלים עכשיו הרבה תשומת לב ברפואה, דוגמת עבודותיו של ולדימיר גונתר מאוניברסיטת באר שבע.

אופיו הכאוטי / רשתי של העולם

בשנות ה-70, עם התפתחותו של תחום מחקר חדש - הכאוס, נקודת המבט המערבית על עולם מכניסטי הפועל על-פי חוקים של סיבה ותוצאה (חשיבה ליניארית), התמוטטה. בכל מקום שנבחן נמצא את הטבע בפעולתו הכאוטית - מזג האוויר, קצב הלב, מבנה העלים, צורת הצדפים, היעלמות הדינוזאורים ועוד... למרבית הפלא (ואולי לא?) החשיבה הפוסט מודרנית / כאוטית של המדע דומה יותר לפילוסופיה הסינית מאשר לחשיבה המדעית במאות האחרונות. לא ייפלא אפוא שגישות סיניות כמו אקופונקטורה או פֶנְג שוּאֵי  נהיו כה פופולאריות במערב. הסינים ששאבו את השראתם מן הטבע הצליחו לשמור על מה שאנו במערב כמעט שכחנו:

• הזיקה אל השלם.

• יחסי הגומלין המורכבים בין המערכות השונות.

• איזון ורגישות המערכות.

החשיבה החדשה הובילה רבים לחיפוש דרכים חדשות להבנת מערכות-חינוך, כלכלה, ארכיטקטורה, מנהל עסקים, בריאות ועוד... אין זה אלא טבעי לנסות להבין על מה דברו הסינים וליישם את הידע הרב שברשותם להתמודדות עם החיים בחברה דינמית / טכנולוגית המשתנה ללא הרף.

צִ'י - נשמת החיים

"רעיון הצִ'י הוא בסיסי לחשיבה ברפואה הסינית ויחד עם זה אין מילה או משפט מערבי שיכולים לתפוס בדיוק את פירושו". בחרתי בציטוט מספרו של טד קפצ'וק "הרשת שאין לה טווה ", היות ושמו של הספר השפיע על מחקרי וצורת חשיבתי ועזר לי (יחד עם שנות תרגול טַאי-צִ'י ושיוט באינטרנט) להבין את מהות הצִ'י.

להלן מספר הגדרות שגורות לאלה שאינם מכירים את ההסברים אודות הצִ'י :

צִ'י ברפואה סינית מסורתית מייצג הן את המהות הגופנית המתחזקת, את החיוּת, והן את הפעילות של האיברים והרקמות... כל פעילויות החיים של הגוף מוסברות על-ידי שינוי ותנועה.

ניתן לחשוב על הצִ'י כחומר על סף היותו אנרגיה או אנרגיה בנקודת הגשמיות.

צִ'י הוא כוח החיים או אנרגיית החיוניות ויכול להיות משול לאנרגיה חשמלית.

כל ההגדרות הנ"ל מנסות לתפוס את מהות הצִ'י ומאלתרות בין מושגים של חומר, אנרגיה, או זרם. ברצוני להציע הגדרה פשוטה יותר המכילה את כל ההגדרות האלה:

צִ'י (ברפואה הסינית) הוא המידע המועבר במערכות התקשורת הבין-תאיות והאחראי על ניהול מערכות הגוף.

הצעה זו מתבססת על מחקר בנושא תנועה והרגלי אכילה (ראו בהמשך) ומשתלבת בתובנות החדשות אודות המבנה הכאוטי, ה"רשתי" של העולם.

התייחסות אל צִ'י כאל מידע, פותחת את האפשרות לאינטגרציה של פילוסופית הרפואה הסינית עם המחקר העכשווי על תקשורת בין-תאית, כמו גם עם טכנולוגיית המידע והאינטרנט שהפכו לנושא מרכזי בתקופתנו.

---